חזרה לדף הבית

כל המאמרים

צלילה מקצועית לדינמיקות טיסה טקטיות, פתיחת מעטפת, ואסטרטגיות פיתוח חכמות.

ה-Reaper ירה על רחפן. הסיפור האמיתי הוא שרשרת המשימה.

הניסוי הצרפתי ב-MQ-9 Reaper נגד מטרת רחפן הוא לא רק סיפור על Hellfire. הוא שיעור בהרחבת מעטפת משימה: חיישן, מפעיל, C2, חימוש, נהלים ותנאי שטח צריכים לעבוד יחד.

קרא את המאמר

פאראזירו מכריזות על 2,000 יחידות Net Pod. השאלה שאני שואל: מה קרה בריצה השישית?

הזמנה של 650 אלף דולר ל-2,000 יחידות יירוט היא כותרת מרשימה. אבל כל מי שהיה בניסוי C-UAS אמיתי יודע: הריצה הראשונה היא קלה. הריצה השישית — עם צוות שאינו המפתחים, בתנאים פחות נוחים — היא זו שמוכיחה אם יש כאן יכולת אמיתית.

קרא את המאמר

נשים לו תושבת — חמש המילים שמתחילות חודשיים של בעיות

Elbit מדברים על שילוב מערכות EW על פלטפורמות מוטסות. Aeronautics מציגים payload adapters לכלים שונים. מה שהודעות האינטגרציה לא מספרות: הרגע שה-payload עלה לאוויר לראשונה וה-RF link של הכלי קרס — כי אף אחד לא בדק coexistence על הספסל.

קרא את המאמר

הדמו הצליח. הגיחה שאחריו חשפה את הכל.

כשפלטפורמת UAV עוברת טיסת דמו מוצלחת, כולם מרוצים. מה שלא כתוב בהודעה לעיתונות: כמה שעות לקח מהנחיתה עד לגיחה הבאה — ומה השתנה בינתיים. המדד הזה מספר יותר על התוכנית מכל spec sheet.

קרא את המאמר

hdop 3.4, lane switch, קישור נחתך — מה הכלי שלך עושה עכשיו?

כשמדינות משקיעות מיליארדים ב-GPS jamming ו-spoofing, GPS-denied autonomy הפכה לביטוי שמופיע בכל spec sheet. השאלה האמיתית: בדקתם את זה בשטח, עם כשלים אמיתיים, ולא בסימולטור?

קרא את המאמר

שלוש גיחות בשבוע מקדימות שנה של גיחה בשבועיים

כשחברות כמו Shield AI מדברות על אינטגרציה מהירה של autonomy stacks, הן לא מדברות על קוד טוב יותר. הן מדברות על cadence — כמה שעות עוברות מנחיתה ל-debrief, ומ-debrief לגיחה הבאה. זה המדד שאיש לא שם ב-spec sheet.

קרא את המאמר

Shield AI ו-MHI הכריזו על שילוב. עכשיו מתחיל החלק הקשה.

השותפות בין Shield AI ל-MHI להטמעת Hivemind על פלטפורמת Shinonome היא כותרת מרשימה. אבל מי שאי פעם ניסה לשלב autonomy stack עם airframe שלא תוכנן יחד איתו — יודע: ההכרזה היא רק ה-kickoff meeting.

קרא את המאמר

הכלי טס יפה. הצוות המבצעי לא ידע להפעיל אותו לבד.

יום המסירה הגיע. הדמו עבר מצוין. ואז הצוות המבצעי ניסה לחזור על אותה גיחה — בלי שאף אחד מהמפתחים עמד לצידם. זה הרגע שה-turnaround של 8 דקות הפך ל-22 דקות, וה-GCS שנראה פשוט הפך לחידה.

קרא את המאמר

מבחן הטווח שלכם שיקר — ולא בגלל הציוד

פלטפורמה שהחזיקה לינק ב־12 ק״מ מעל עמק פתוח מאבדת קשר ב־1.8 ק״מ מעל שטח מתגלגל. שום דבר לא נכשל. מבחן הטווח פשוט מדד את הדבר הלא נכון.

קרא את המאמר

כטב״ם על סיב אופטי: הכשלים שמתגלים רק באוויר

סיב אופטי מנטרל שיבוש לחלוטין — ומכניס מערך כשלים מכניים שרוב צוותי הפיתוח מעולם לא בדקו. מתח שחרור, רדיוס כיפוף וגאומטריית סליל הם שקובעים אם הלינק שורד.

קרא את המאמר

ניווט ללא GPS: איך מודדים סחיפה שאי אפשר לראות

כל ספק מצהיר על יכולת ללא GPS. כמעט אף אחד לא ינקוב בסחיפה במטרים לדקה — כי מדידה כנה דורשת תכנון מבחן שרוב התוכניות לא בונות.

קרא את המאמר

לבדוק עמידות לשיבוש בלי משבש

רוב הצוותים לא רשאים לשדר הפרעה, ולכן עמידות ללוחמה אלקטרונית נשארת לא בדוקה עד המבצע. יש הרבה מאוד מה לאפיין בלי לשדר ואט אחד.

קרא את המאמר

מ־400 ואט־שעה לקילו ל־26 דקות: לאן נעלמת האנרגיה

כימיית התאים באמת השתפרה. הסבולת בשטח השתפרה הרבה פחות, כי הפער בין מפרט התא לזמן הטיסה בפועל הוא המקום שבו רוב האנרגיה הולכת לאיבוד.

קרא את המאמר

מטען תרמי: מה מתפרק כשהשמש שוקעת

מצלמה תרמית שנותנת תמונה נקייה על שולחן עבודה יכולה להיות חסרת ערך מבצעי בשלוש לפנות בוקר. המשתנה הוא לא החיישן — אלא מעבר תרמי, חום מהגוף וסחיפת מיקוד.

קרא את המאמר

בדיקת נחיל: תיק בטיחות לעשרים כלים ומפעיל אחד

הדגמות אוטונומיה רב־כלית נראות מרשימות. השאלה ההנדסית היא מה קורה כשכלי אחד מתוך עשרים מתנהג לא נכון, ואף אחד לא מסתכל עליו במיוחד.

קרא את המאמר

לאמת ביות סופי בלי לאבד את הכלי

ביות סופי הוא השלב שקובע אם פלטפורמה משוטטת עובדת, והשלב שהכי פחות נבדק — כי המבחן המתבקש הורס את הפריט הנבדק.

קרא את המאמר

חתימה אקוסטית: למדוד את מה שמסגיר אתכם

גלאים אקוסטיים פסיביים מזהים היום רב־להביים ב־100–300 מטר עם מערכי MEMS בארבעה ערוצים. כמעט אף תוכנית פיתוח לא מודדת את החתימה האקוסטית של עצמה.

קרא את המאמר

האב־טיפוס טס מצוין. יחידה 40 לא.

כיוונון שפותח על שני אב־טיפוסים בעבודת יד רק לעתים רחוקות שורד ייצור סדרתי. שונות בין יחידות היא כמות מדידה, ורוב התוכניות מגלות אותה רק אחרי מסירה.

קרא את המאמר

"הכלי עשה משהו מוזר" — המשפט שמפסיק לסגור לולאות פיתוח

כשמפעיל חיצוני מדווח לצוות הפיתוח שהכלי "לא הגיב טוב", כולם יוצאים מהשטח עם שאלה פתוחה. מטיס ניסוי שמשולב בצוות יוצא עם תשובה.

קרא את המאמר

שלחתם את הלוגים למשרד. שבוע אחר כך הכלי עדיין לא כייל.

כיול PID מרחוק — מישהו מנתח ATT logs, מעדכן ערכי Gain, שולח גרסה חדשה. שבוע עובר. מנסים שוב. בינתיים יום ניסוי כבר עבר. יש דרך אחרת.

קרא את המאמר

הלוג הראה NOMINAL. הכלי כמעט לא חזר.

הסתמכות עיוורת על טלמטריה יוצרת אשליה מסוכנת: אם זה לא בלוג, זה לא קיים. הבעיה היא שכשל מכני לא תמיד מגיע עם אזהרה ב-GCS.

קרא את המאמר

למה טיסות בכורה מסתיימות בריסוק — ואיך זה נמנע

הסיבה שרוב טיסות הבכורה מסתיימות בתקרית היא לא חומרה — זה אינטגרציה. בעיות שצוות השקוע בפיתוח פשוט לא רואה עוד.

קרא את המאמר

לתת את הסטיק למהנדס הראשי — הגיוני, עד שזה לא

כשסטארטאפ UAV עולה לאוויר בפעם הראשונה, הנטייה הטבעית היא לתת את השלט לאדם שמכיר הכי טוב את המערכת. זו גם הסיבה שהרבה אבות-טיפוס לא חוזרים.

קרא את המאמר

FEE — איך דוחפים כלי לקצוות בלי לאבד אותו בדרך

פתיחת מעטפת טיסה היא לא "בואו נראה עד כמה מהר זה יכול לרוץ". זה תהליך של שערי נתונים, קריטריוני Abort מוגדרים מראש, ואינקרמנטים מבוקרים שמונעים ממך להפתיע את עצמך.

קרא את המאמר

חלון של שלוש שניות שבו Quad-Plane נופלים

המעבר מ-VTOL לשיוט הוא הרגע הכי מסוכן בכל פלטפורמת Quad-Plane — לא כי ה-code גרוע, אלא כי הפיזיקה לא סולחת לפרמטרים לא נכונים.

קרא את המאמר

VIBE log אמר 18. EKF כמעט נכשל. מה פספסנו?

ויברציה היא אחד הגורמים הכי נפוצים לאובדן בקרה UAV שאף אחד לא מדבר עליהם. לא כי היא נדירה — אלא כי היא קשה לאיתור אם לא יודעים לקרוא את הנתונים.

קרא את המאמר

הכלי עבד מצוין. יום הניסוי נשרף. איפה זה נשבר?

קמפיין ניסוי יכול להיכשל גם כשהפלטפורמה מוצקה, הטיסה יציבה, והאוטופיילוט מכויל. הכשל יושב בממשקים — בין צוותים, בין מטענים, בין מה שהוכן לבין מה שניתן לשטח.

קרא את המאמר

עברתם Due Diligence. בדקתם גם בשלות תפעולית?

טכנולוגיה יכולה לעמוד במבחן. roadmap יכול להיראות מוצק. ועדיין — אם לא בדקתם בשלות תפעולית, לא בדקתם את הדבר שקובע אם ה-rollout יצליח.

קרא את המאמר

יום המסירה הוא לא שלב אחרי הפיתוח. הוא שלב בתוכו.

מסירת מערכת UAV לצוות מבצעי נחשבת בהרבה תוכניות לקו סיום. בפועל, זה מבחן הקבלה האמיתי הראשון — ואם לא הכנתם לו, השבוע הראשון יכין אותו בשבילכם.

קרא את המאמר